אשליית השליטה
אנחנו חיים בעולם מתוך תחושה של שליטה בדברים. התחושה הזו קריטית עבורנו על מנת להתמודד עם חיים שיש בהם הרבה אי ודאות תמיד. אנחנו לא תמיד יודעים מה יקרה ברגע הבא, גם כשהכל נראה צפוי, תמיד יש הפתעות. אנחנו מתקשים לקבל את האמת הזו לפיה החיים שלנו מאד לא צפויים. אנחנו כבני אדם מחפשים רגיעה, מחפשים ביטחון, ולכן אנחנו בונים לעצמנו מעין “סיפור” בו יש סיבה ותוצאה, יש אפשרות לצפות דברים בעולם ועוד. ניתן לקרוא לסיפור זה – אג’נדת השליטה. התחושות הללו נותנות לנו תחושה חשובה של ביטחון שמאפשרת לנו לתפקד ולעבור את היומיום שלנו ללא חרדה ומתח תמידיים.
כך, אנחנו חיים בתוך תחושה של שליטה. זו חוויה חשובה לנו ביומיום, היא הרבה פעמים עובדת (גם אם היא אשלייה). אבל לפעמים, אנחנו צריכים לדעת להרפות ממנה, על מנת שנוכל לתפקד ביעילות טובה יותר. אנחנו שולטים בהרבה פחות דברים ממה שנדמה לנו.
אז מדוע להרפות מאג’נדת השליטה?
אם אשליית השליטה חשובה ליכולת שלנו לתפקד באופן יעיל בעולם, להפחית את המתח שלנו ולסייע לנו להתמודד עם אי הוודאות שבחיים, למה להרפות?
הסיבה שאנחנו מציעים להרפות מאשליית השליטה, היא בעיקר מפני שיש מצבים בהם אנחנו מנסים לשלוט, אבל למעשה אין לנו שום דרך לשלוט בהם, הם לא תלויים בנו, הם מחוץ למעגל השליטה שלנו. הניסיון שלנו לשלוט במצבים בהם אין לנו שליטה, לא רק שלא מצליח (כי אין לנו סיכוי לשלוט במה שמחוץ לשליטתנו), הוא גם פעמים רבות גורם לנו להגברת הסבל, הגברת המצוקה ובזבוז המשאבים שלנו, שנחוצים לנו כדי לפעול בתקופות מאתגרות (טקסט זה נכתב במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, תקופה מאתגרת לכל הדעות).
אפשר לחשוב על זה כמו אוטו שמתחפר בבוץ, ככל שהנהג לוחץ על דוושת הגז, הוא מתחפר יותר ויותר. הנהג מרגיש שליטה, הוא מרגיש שהוא עושה משהו, אקטיבי, אבל למעשה, הוא רק גורם לרכב שלו להתחפר עמוק יותר ויותר. מתי שהוא, כדאי שיבין שהוא עושה משהו שלא עובד עבורו, הוא מנסה להשיג שליטה, אך במקום לשלוט בסיטואציה, הוא רק שוקע עמוק יותר.
אז מה עושים עם כאב ואי נוחות?
אנחנו לא אוהבים להרגיש כאב. לא אוהבים להרגיש אי נוחות. זה בטבע שלנו כבני אדם, שלנו ושל שאר בעלי החיים. עם זאת, יש משפט כזה שאומר – הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל, הוא אופציונלי. זה כמובן משפט מרחיק לכת, אבל אפשר לקבל אותו במובן מסוים. החיים שלנו מלאים בכאב, כאב הוא חלק מהחיים שלנו, אין אנשים שלא חווים כאב מסוג כזה או אחר. אי אפשר לחיות באמת ולא לחוש כאב.
תחשבו על כל דבר משמח או משמעותי שהכנסתם לחיים שלכם, הוא תמיד בא עם מטען מסוים של כאב. אם אני מביא ילדים לעולם, אני בהכרח מביא איתם גם דאגה וחרדה לשלומם. אם אני נכנס לזוגיות רצינית, אוהב, נאהב, אני בהכרח מכניס לתוך המשוואה גם פחד מסוים לאבד וכאב הנוגע לתחושות אלה. הכאב הוא חלק טבעי מהחיים. ועדיין, יש לנו שליטה מסוימת על מידת הסבל שלנו, אנחנו יכולים לבחור לפעמים (ולזכור שזה לא תמיד אפשרי לנו), להפסיק ללחוץ על דוושת הגז כשאנחנו מתחפרים בבוץ, לחפש דרכים אחרות במקום אלה שניסינו שוב ושוב ולא עבדו לנו. לעיתים הדרך החדשה היא לשחרר את אג’נדת השליטה, לשחרר את המאבק.
סטיבן הייז, מציע בנושא זה מטפורה של “משיכת חבל עם מפלצת”, זה רעיון יפה שניתן לראות המחשה נהדרת שלנו כאן:
איך זה נראה כשאנחנו מתחפרים?
איך נראית ההתחפרות שלנו בבוץ? איך נראים ניסיונות השליטה של כל אחד מאיתנו? בואו ניקח רגע ונחשוב מה הדרכים שאנחנו פועלים בהן כדי לנסות להחזיר לעצמנו שליטה במצב? חלקנו אולי ישנים יותר, או צופים בחדשות או טלוויזיה, מחוברים לרשתות החברתיות, חלקנו לא מוכנים להיות לבד לרגע, חלקנו מנסים להימנע מכל פרט של חדשות, חלקנו אולי שותים, מעשנים, קונים יותר. לכל אחד יש את הדרכים שלו לנסות ולשלוט, לנסות ולהרחיק את עצמו מכאב, דרך מאבק בכאב. אנחנו עושים כל מיני דברים שבטווח הקצר אולי גורמים לנו לחוש שליטה, אבל בטווח הארוך עלולים לגרום לנו להתחפר יותר ויותר. מעבר לזה, בטווח הארוך הם עלולים להרחיק אותנו מהדברים שחשובים ויקרים לנו.
לא כל ניסיון כזה הוא עקר, יש דרכים בהם אנחנו פועלים ועובדות עבורנו, אני לא מתכוון להפריע להם. אני רוצה רק שנחשוב על אותם דברים שאנחנו עושים וגורמים לנו רק להתחפר יותר בבוץ, מתוך אשליה שהם נותנים לנו שליטה במצב. נכיר רגע, או למי שמכיר, ניזכר, בתפילת השלווה – אלי, תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות ואת התבונה להבחין בין השניים. אנחנו רוצים למעשה להשקיע את הכוח שלנו בדברים שיש לנו את היכולת לשנות אותם, ולהיות מסוגלים לקבל את מה שאין ביכולתנו לשנות. לכוון את המשאבים שלנו לכיוון “מעגל השליטה” שלנו, לכיוון הדברים שאנחנו יכולים לשלוט בהם.
מפגש בנושא אשליית השליטה
בסרטון הבא, שהוקלט כחלק מסדרת מפגשים במהלך “חרבות ברזל” (אתם מוזמנים להצטרף בכל ערב בשעה 21:00 במהלך התקופה הלא פשוטה הזו, בלינק הזה שיביא אתכם ישירות למפגש הזום), אני מדבר על אשליית השליטה ומציע מספר תרגילים משחקיים שנועדו להראות לנו שהיכולת שלנו לשלוט בעולם, בייחוד בעולם הפנימי שלנו, היא הרבה פחות מרשימה מכפי שנדמה לנו. כך, פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים באתר העוסקים בנושא חוסן נפשי. בסיום המפגש, נתרגל שהות עם חוויות לא נעימות, יצירת מרחב עבורן, במקום ניסיון לסלק ולשלוט בהן. אני מזמין אתכם לצפות במפגש ולתרגל ביחד איתו:
