תרגיל – לכתוב לעצמי מכתב חומל

זהו התרגיל האחרון לשבוע זה של חמלה עצמית, והוא מעט שונה ממה שעשינו עד כה, משום שהוא כולל מטלת כתיבה יומיומית.

נזכיר שתרגלנו השבוע להיות “אמא חתולה” כלפי חתלתולי 5 שלנו, ותרגלנו להיות הורים מסוג אחר עבור עצמנו. כעת, נבקש מכם לכתוב לעצמכם מכתב.

ראשית, קחו לכם דף לכתיבה ועט (או הדליקו את המחשב למי שמעדיף). נסו לחשוב על משהו בחייכם שאתם לא מרוצים ממנו (“חתלתול 5 שלכם”) – משהו שאתם לא אוהבים בעצמכם, התנהגות לא רצויה, תכונה שאתם סולדים ממנה, כל דבר שהוא, קטן או גדול. שבו עם זה קצת.

כעת, דמיינו אתכם כמה שנים קדימה, קחו את עצמכם לגיל מתקדם ביחס אליכם היום, גיל שבו אתם כבר “זקנים חכמים למודי ניסיון חיים”. כאלה שכבר ראו דבר או שניים מהחיים, יש להם פרופורציות אחרות על החיים. נסו כעת, ממרומי גילכם, לכתוב לעצמכם מכתב שמתייחס לנקודת התורפה הזו עליה חשבתם. נסו לכתוב את המכתב הזה מלא בחמלה, רוך וטוב לב כלפי עצמכם. נסו לזכור כי אתם כותבים את המכתב הזה מנקודת מבט של עוד שנים רבות.

נסו לתרגל את התרגיל הזה אחת לשבוע ובכל פעם להקדיש מספר דקות לכתיבת המכתב. זה יכול להיראות מטופש לעיתים (אולי בייחוד בהתחלה), אך אנחנו מאמינים שתרגול מסוג זה יכול לסייע בהפניית חמלה כלפי עצמכם ובשינוי ה”דיבור הפנימי” הקשה והמלקה שפעמים רבות כל כך מאפיין אותנו, ורק מעצים את הסבל שלנו.