איך יוצאים מחול טובעני
דמיינו שאתם נמצאים בטיול רגלי בטבע, לפתע, אתם מרגישים שאתם שוקעים, אתם מבינים שנכנסתם לתוך חול טובעני. אוי לא, אתם חושבים לעצמכם, מה יהיה עכשיו? לבד, בטבע, שוקעים לכם בחול. הכל אבוד? מה אתם חושבים יהיה הדבר הראשון שתעשו?
רוב האנשים, מנסים להילחם. מנסים להרים את הרגליים שלהם מהמקום כמה שיותר מהר ולנסות לרוץ משם, לצאת מהמקום במהירות האפשרית. מה אתם חושבים שיקרה אם תנקטו בטקטיקה הזו? נכון, ככל הנראה רק תשקעו עוד יותר.
למה בעצם? בואו ננסה להבין איך עובד חול טובעני. חול טובעני הוא מעין חול מימי, שבשל הצפיפות הנמוכה שלו, כאשר אדם עומד עליו, הוא שוקע. חשבו על הגודל של כפות הרגליים שלנו כאשר אנחנו עומדים על החול הטובעני. כעת, חשבו על משקל הגוף המונח על כפות הרגליים שלנו. מה קורה לשטח הפנים שלנו (שתי כפות הרגליים שעל הקרקע) כאשר אנחנו מרימים רגל אחת באוויר? קטן בחצי. ומה קורה למשקל שלנו? נשאר אותו הדבר – כלומר, כעת אותו המשקל, מונח על חצי משטח הפנים שלנו. העובדה הזו כשלעצמה מבטיחה שקיעה. תוסיפו לזה עוד גורם, התנועה של הרגל העולה, יוצרת תנועה של דחיפה מטה לרגל הנשארת על הקרקע, מה שמעמיק את השקיעה שלנו אף יותר. וככל שאנחנו ממשיכים לנסות לצאת, כך אנחנו שוקעים עוד יותר.
אז מה אנחנו צריכים לעשות כשאנחנו מתחילים לשקוע בחול? אם הבעיה היא שטח פנים קטן, הפתרון ההגיוני יהיה להגדיל את שטח הפנים שלנו. איך נעשה את זה? נכון, נשכב על החול הטובעני. כך, נגיע לשטח פנים מקסימלי, והמשקל שלנו יחולק באופן שווה יחסית על פני כולו. כעת, אנחנו יכולים להפסיק לשקוע, ומכאן, הדרך החוצה קצרה – אנחנו יכולים להתגלגל לשטח יבש, ולעיתים אנחנו גם יכולים לשחות החוצה (עדיף גב, אתם יכולים להבין למה).
מעבר לזה שכעת ציידנו אתכם במידע הישרדותי רב ערך במפגש עם חול טובעני, אנחנו מקווים שאתם יכולים לגזור מכך, גם מידע להתמודדות במפגש עם “החול הטובעני” שבפנים, הדברים הדביקים, הלא נעימים, שקורים לנו בפנים. אולי גם כאן, אנחנו צריכים להגדיל את שטח הפנים שלנו, להגדיל את המגע שלנו עם החוויה הפנימית, וכך, נוכל להיות חופשיים יותר לזוז לכיוון אותו בחרנו (ולא לשקוע בתוך החול תוך כדי מאבק).
חשבו על כך.