אני רוצה להתייחס מעט לחשיבות של ההסתרה והסוד בהתפתחות של הפרעת האכילה ובשימור שלה. זה נושא מורכב מאד, אני לא מתכוון להתייחס לכל הרבדים שלו, אלא להתייחס בעיקר לצד משמר המחלה שבו. סוד, הוא דבר שלגילוי שלו יש כמעט תמיד פוטנציאל הרסני ומזיק. גם בדרגה הכי פשוטה שלו, במישור הבינאישי – גילוי נתפס כבגידה ומעילה באמון ופעמים רבות יכול להוביל לבידוד חברתי. עקרון זה תופס גם ברמת המשפחה (כידוע, בחברה שלנו, "כביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ") ובוודאי שגם ברמה הנפשית. ככל שהסוד נתפס כבעל ערך ומשמעות רבים יותר, כך הגילוי …

שמתי לב לשימוש שלי בשעת כתיבה בעיקר בלשון נקבה כאשר אני עוסק בהפרעות אכילה. הסיבה כמובן מובנת מאליה, אבל בכל זאת אני מרגיש צורך להבהיר.
רוב הסובלים מהפרעות אכילה, הן בעצם סובלות. קיים אחוז של גברים הסובלים מהפרעות אכילה, אך הוא עדיין נמוך ביותר (באנורקסיה למשל, היחס בין נשים לגברים הוא עשר לאחד). מאחר ואל רוב נשי, פונים כעת בלשון נקבה (או כך לפחות נדמה לי), אני מיישם חוקיות זו גם בכתיבה כאן. אך כמובן, הדברים הנכתבים כאן אמורים ומיועדים לשני המינים.
אותו הדין לגבי הכתיבה על אספרגר ותסמונות הספקטרום האוטיסטי, אך …

באופן בלתי מפתיע, הפרעות האכילה מצאו מקלט באינטרנט. זה מדיום אידיאלי לפיתוח קהילה, בה כל אחד (או יותר נכון אחת), יכולים להיות חבויים באנונימיות, ועדיין לחוש חלק ממשהו גדול יותר. מאחר וההסתרה היא לרוב חלק בלתי נפרד מהפרעות האכילה, האינטרנט משרת את הצורך בתחושת שייכות, מבלי לפרוץ את גבולות ההסתרה ואת מעטה הסודיות. כך, דרך המחשב, ניתן להתחבר לאחרות, לשתף, להתייעץ… את הכלי הזה, האנונימיות הזו, ניתן לקחת לכל מיני כיוונים. ניתן לקבל תמיכה להחלמה, ליציאה מהפרעת האכילה, ויש כמה קהילות ופורומים שעושים זאת (בלי נוכחות של אנשי מקצוע). במקביל, …