פוסט נוכחי »

סוגי טיפולים פסיכולוגיים

8 בפברואר 2011 – 13:52 |

קיימים מספר סוגים של טיפולים פסיכולוגיים וגישות מרובות. בחלוקה גסה מאד, בהתייחסות לזרמים המרכזיים, ניתן לדבר על טיפול דינמי מצד אחד ועל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מהצד השני.
אז מה בעצם ההבדל בין שניהם?
טיפול דינמי, הוא …

להמשך קריאה »
ASD

ASD – כלומר, הפרעות הספקטרום האוטיסטי, ובעיסוק שלי, בעיקר מי שנמצא בצד הגבוה שלה, כלומר אוטיזם בתפקוד גבוה ואספרגר

הפרעות אכילה

פוסטים ומידע בנוגע להפרעות אכילה: אנורקסיה, בולמיה, הפרעת אכילה התקפית ומה שביניהן

טיפול

כל מה שקשור בדרך זו או אחרת לטיפול, לקשר טיפולי ולמה שמתרחש בעבודה הקלינית

הדרכת הורים

כל מה שקשור להדרכת הורים, התנהלות הורים מול ילד/נער/בוגר צעיר בהתלבטויות חיים וצמתים התפתחותיים שונים

אינטרנט

מחשבות ופוסטים שקשורים בדרך זו או אחרת לפלטפורמה עליו הבלוג הזה פועל – רשת האינטרנט

טיפול »

מתי טיפול?

10 בפברואר 2011 – 23:59 |

אני חושב שהרבה אנשים עסוקים מתי שהוא במהלך החיים בשאלה האם כדאי ללכת לטיפול פסיכולוגי ומתי הזמן לפנות לטיפול פסיכולוגי. שאלת ההליכה לטיפול פסיכולוגי היא גדולה ומורכבת ואני לא חושב שיש לה תשובה חד משמעית. יש אנשים שמרגישים שטיפול לא יכול להועיל להם, אם מתוך חוסר אמונה בפסיכולוגים או בכלים הטיפוליים שמוצעים בטיפול, או אם מתוך תחושה ש"מספיק לי לדבר עם החברים שלי, מה אני צריך מישהו שאני לא מכיר שיתערב לי בחיים". אני חושב שבאמת לחלק מסוים מהאנשים טיפול פסיכולוגי הוא לא דבר שיכול להועיל, מכל מיני סיבות. מנגד, יש אנשים שטיפול פסיכולוגי מאד יכול להתאים להם, אך הם הגיעו לטיפול בעבר בגישה שלא מתאימה להם ולכן "נכוו" ולא חוזרים עוד. לעיתים גם חוסר כימיה עם מטפל מסוים יכול לגרום לתחושה של "זה לא מתאים לי", כשלמעשה במקום אחר אותו אדם יכול מאד להיתרם מאותם הכלים ואותה העשייה. בקיצור, מורכב.

אז בכל זאת, מתי כדאי ללכת? אני חושב שקיימים מצבים בהם הטיפול הפסיכולוגי הוא סוג של הכרח, בייחוד במצבים של מצוקה קשה הנוגעת לסבל נפשי, בעיקר במצבים בהם יש בולטות גדולה של סימפטומים נפשיים. למשל: דיכאון, מצבי חרדה שונים (כולל OCD), הפרעות אכילה, קשיים בוויסות רגשי, התפרצויות זעם וקושי לשלוט בכעסים ודחפים ובאופן כללי מצבים המרגישים ככאלה שמוציאים את האדם ממסלול החיים הרגיל שלו ופוגעים באופן משמעותי בתפקוד שלו. במצבים האלה, הליכה לטיפול יכולה להיות עניין דחוף למדי, ככל שמחכים, המצב עלול להפוך כרוני ולכן קשה יותר לטיפול והתערבות. אלה מצבים שדורשים לעיתים, התערבויות ממוקדות יותר אשר מיועדות להקל על הסימפטום ולעזור לאדם לחזור למסלול החיים שלו. אלה גם טיפולים שלפעמים, בייחוד כאשר מדובר בסימפטום ממוקד מאד, יכולים להיות קצרים יותר. בדרך כלל, במצבים כאלה, סביבה עירנית יכולה לעודד את האדם ללכת לטיפול ומסייעת מאד בשבירה של דפוסים לא טובים. אלה מצבים בהם יש פחות התלבטות אצל האדם האם הוא זקוק לטיפול או לא, המצוקה מאותתת. זה עדיין לא אומר שהוא "רץ לטיפול", פניה לטיפול גם היא תהליך תובעני ודורש כוחות, שבמצבים כגון אלה לעיתים לא קיימים בנמצא אצל האדם.

מצבים אחרים, מערבים מצוקה מתמשכת יותר. למשל מצבים של סגנונות אישיותיים נוקשים אשר מלווים במהלך כל החיים וגורמים לקושי. למשל, אנשים המכנים את עצמם פעמים רבות "פרפקציוניסטיים", בעלי תכונות אובססיביות בנוגע לדברים מסוימים, באופן הגובה לעיתים מחיר גבוה מהאדם. או אנשים שנמצאים במצב מתמיד של חרדה ומתח, כל דבר מדאיג או מלחיץ אותם, מאז שהם מכירים את עצמם. אנשים כאלה הרבה פעמים חוששים מטיפול, גם מתוך פחד משינוי אחרי תקופה כל כך ארוכה של התמודדות עם החיים בדרך מסויימת שעד כמה שהיא נוקשה ולא יעילה, קיים קושי של ממש להיפרד ממנה.

לעיתים, במהלך החיים עולות גם שאלות הסובבות סביב איכות החיים, לאו דווקא בהקשר של סימפטומים או מצוקה מיוחדת. אנשים ניצבים בחיים מול כל מיני התלבטויות, החלטות, לעיתים סביב צמתים משמעותיות בחיים, לעיתים סביב שינויים המתחוללים סביבם. אנשים לעיתים מרגישים כי הם משחזרים שוב ושוב דפוסים לא טובים, שלמרות שהם מזהים דפוסים אלה הם לא מצליחים לעצור אותם וכך חייהם נפגעים. אנשים מרגישים תקועים בחיים, לא מתקדמים בעבודה, או בזוגיות. אנשים לעיתים לא מוצאים זוגיות, או מוצאים זוגיות שאינה בריאה להם וגם היא משחזרת עבורם שוב ושוב קשר לא טוב. אנשים לעיתים מרגישים חסומים רגשית, נושאים עמם איזה מתח או מועקה אשר לא משתחררים וגם מקורם לא ברור. אלה רק חלק מהשאלות שאנשים מתמודדים עמן במהלך החיים. טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור בכך, יכול לעזור בעיקר דרך הבנה טובה יותר של תהליכים לא מודעים אשר לעיתים מנהלים אותנו, וכמשתמע משמם – ללא מודעות שלנו. הטיפול הדינמי, חושף לאט לאט שכבות חבויות אלה, בכך נותן משמעות למעשים ולבחירות שלנו ודרך הפיכתנו למודעים יותר כלפי סיבות אלה, מופיעה אפשרות לשינוי.

כל אחד מהמצבים שתיארתי, ומצבים נוספים שקצרה היריעה מלהתייחס אליהם כאן, הם סיבות מספקות ללכת לטיפול פסיכולוגי. אולם, יש לזכור כי הטיפול הפסיכולוגי הוא לא תהליך מהנה או "מפנק". זו אמנם חוויה עוצמתית ונעימה לעיתים, שיש מישהו שמקשיב רק לך, עסוק בחשיבה על התכנים העולים מהאדם מבלי להיות עסוק בעצמו או בסוגיות מחוץ לסיטואציה הטיפולית. אך עדיין, התהליך עצמו הוא פעמים רבות מכאיב, תובעני מבחינת העבודה הנפשית והרגשית המושקעת בו ומוביל פעמים רבות למפגש עם תכנים לא נעימים, שלא סתם מצאו את דרכם החוצה מהמודעות שלנו. אולי לכן גם חלק מהאנשים מהססים כל כך לפני פניה לפסיכולוג. פעמים רבות אנשים מסתובבים עם הרעיון לפנות לטיפול חודשים ואפילו שנים. חלק מחזיקים אצלם גם טלפון של פסיכולוג מומלץ ומדי פעם משתעשעים ברעיון לפנות, אך עוצרים בעד עצמם. חלק פונים תוך אמירה שפנו רק כי מישהו קרוב להם אילץ אותם ללכת. חלק באים לפגישה אחת ונסוגים. טיפול אכן יכול להיות דבר מכאיב, אך דווקא דרך הכאב, דרך העבודה הטיפולית הקשה וההשקעה בדרישות התובעניות של הטיפול, יכולים להופיע שינוי וצמיחה.

הסוד

15 ביוני 2009 – 21:47 |

אני רוצה להתייחס מעט לחשיבות של ההסתרה והסוד בהתפתחות של הפרעת האכילה ובשימור שלה. זה נושא מורכב מאד, אני לא מתכוון להתייחס לכל הרבדים שלו, אלא להתייחס בעיקר לצד משמר המחלה שבו. סוד, הוא דבר …

הבהרה לשונית…

11 ביוני 2009 – 13:57 |

שמתי לב לשימוש שלי בשעת כתיבה בעיקר בלשון נקבה כאשר אני עוסק בהפרעות אכילה. הסיבה כמובן מובנת מאליה, אבל בכל זאת אני מרגיש צורך להבהיר.
רוב הסובלים מהפרעות אכילה, הן בעצם סובלות. קיים אחוז של גברים …

פרו מי?

9 ביוני 2009 – 00:15 |

באופן בלתי מפתיע, הפרעות האכילה מצאו מקלט באינטרנט. זה מדיום אידיאלי לפיתוח קהילה, בה כל אחד (או יותר נכון אחת), יכולים להיות חבויים באנונימיות, ועדיין לחוש חלק ממשהו גדול יותר. מאחר וההסתרה היא לרוב חלק …